החלטה בתיק ת"א 4103-08

1.         בקשה משולבת לתקן תצהיר עדות ראשית של התובעת יחד עם בקשה להבאת ראיות לסתור קביעה על פי דין, לפי סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הקביעה מתייחסת לצלקות.

על פי הפסיקה כדי להביא ראיות לסתור של קביעת המל"ל את הנכות בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים יש להצביע על כך שמדובר במקרה חריג, נסיבות יוצאות דופן כגון כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וכדומה טעמים משפטיים או כי חל שינוי מהותי במצבו של התובע או נתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה של הנכות הקודמת [רע 634/85 אבו עליון נ' "רותם" - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505 (1985); רע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי , פ"ד מז(4) 823 (1993)].

התביעה בפני היא תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה מיום 12.9.05, אשר בגינה קבע המל"ל 0% נכות (ישיבת הוועדה הרפואית מיום 3/11/10 ). התובעת מבקשת להוכיח כי בוועדה רפואית בעניין תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה משנת 2008 נקבע כי הצלקות שנותרו לתובעת בגינם נקבעו לה 5% נכות הם מחמת התאונה בשנת 2005 ולא בגין התאונה משנת 2008.

2.         בשנת 2005 התובעת עברה 2 תאונת דרכים, שהן תאונות עבודה. התאונה הראשונה היתה ביום 26.1.05 והשניה, נשוא התביעה, ביום 12.9.05. ביום 27.7.08 עברה התובעת תאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה.

סדר הדיונים בוועדות מל"ל הוכתב ע"י התובעת ולפיכך הבדיקה הראשונה מתייחסת לתאונת עבודה משנת 2008 והאחרונה לתאונה מינואר 2005.

בוועדה במל"ל המתייחסת לתאונה מינואר 2005 יש התייחסות לפגיעות אורתופדיות שהועמדו על 0% ( דו"ח מיום 3.11.10).

בוועדה המתייחסת לתאונה מספטמבר 2005 נבחנו תלונות על פגיעות בעיניים ונקבע שאין נכות (חוו"ד רפואית מיום 2.8.10), וכן חתכים בצוואר משמאל, חתכים בחזה מזכוכית (תלונת התובעת). הממצאים הם: "מס' חתכים יחסית קטנים (הכי ארוכה 2 ס"מ) בצוואר משמאל ושני חתכים קטנים צד מדיאלי של זרוע שמאל". על כך ניתנו 0% נכות ( דו"ח מיום 29.8.10).

3.         שנה לפני כן ניתנה חוות דעת רפואית בתחום הכירורגיה, בהתייחס לתאונה מיום 27.7.08. תלונות התובעת הן מכה בבית החזה וכן "חתכים בצוואר ובחזה". המכה גרמה לשבר בעצם החזה, אך לא נמצאה נכות. באשר לצלקות - נמצאו חתכים "בבסיס הצוואר השמאלי" שנגרמו מזכוכית. כמו כן "בחלק העליון של זרוע שמאל חתכים קטנים מרובים ע"י זכוכית". ההמלצה בחוות הדעת היתה לתת לתובעת 5% לפי סעיף 75(1) בין א' לב' בגין צלקות מכוערות ( חוות דעת מיום 29.12.09). דו"ח הוועדה והנכויות שנקבעו בה הוא מיום 20.1.10. על כך הוגש ערר המל"ל, ולעניין הצלקות קבעה הוועדה בערר כי: "הוועדה סבורה שאכן קיימת נכות בגין הצלקות בצוואר משמאל, אך צלקות אלה נגרמו בתאונה משנת 2005 ולכן אין מקום לקבוע אחוזי נכות פגיעה זו בתיק זה". ( סעיף 24 לדו"ח). לאור המסקנה שבגין התאונה משנת 2008 אין נכות, אפשרה הוועדה לתובעת זכות התגוננות ( פרוטוקול דו"ח ועדה רפואית לעררים מיום 2.6.10).

4.         בוועדה ביום 20.10.10 שכרונולוגית היא אחרי הוועדה בגין התאונה בספטמבר 2005 ולפני הוועדה המתייחסת לתאונה בינואר 2005, קבעה הוועדה קיומה של נכות בגין הצלקות של 5%, לפי סעיף מותאם 37(5) (א) במחציתו, דרגת נכות יציבה מיום 27.10.08, אך נקבע שהצלקות נגרמו בתאונה משנת 2005.

אבל, במכתב של המל"ל לתובעת, בגין אותה החלטה, מיוחסת הנכות לתאונה משנת 2008 ללא סיוג, בהתבסס על קביעות הוועדה הרפואית לעררים מיום 20.10.10 ( מכתב המל"ל מיום 28.10.10).

על פני הדברים, על אף עמדת הוועדה, המזכירה של הוועדות הרפואיות מייחסת את הנכות לתאונה משנת 2008. מכתב זה הוא המשך למכתב מזכירת הוועדה מיום 2.6.10, לפיו הוועדה שוקלת להקטין את הנכות בהתייחס לפגיעה משנה 2008.

הבקשה בפני הוגשה בחודש ספטמבר 2011, לאחר שבפתח ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 6.9.11 ביקשה באת כח התובעת לתקן את תצהירה כי הגיע מידע חדש מוועדת העררים. המידע הוא כאמור לעיל מאוקטובר 2010. הבקשה באה בעקבות בקשת באי כח הנתבעות להוציא מתצהיר התובעת חוות דעת רפואית פרטית. בקשה שנעתרה ביום 1.9.11.

התובעת, אפוא, מבקשת באמצעות הליך זה להביא לתיקון הקביעה על פי דין בהתייחס לתאונה משנת 2005, ע"י יישום תוכן הדיון בועדה הרפואית לעררים משנת 2010 בהתייחס לתאונה משנת 2005, שמטעמים שלא הובאו לעיוני, לא יושמו בהודעה של המזכירה של הוועדות הרפואיות.

לכך אין הסכמה מטעם באי כח הנתבעת המצביעים על השיהוי הרב מצד התובעת, שהותירה את הנושא עד לישיבת ההוכחות בספטמבר 2011. 

5.         תוכן ההחלטה בוועדת הערר בהתייחס לתאונה משנת 2008, שמחד קובע נכות ומאידך מייחס אותו לתאונה קודמת, כאשר ועדה נפרדת קבע 0% נכות על אותה פגיעה, לכאורה, מצדיקה מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. בפרט כאשר המזכירה של הוועדה, על פני הדברים, דיווחה תוצאה הפוכה.

הדברים מסתבכים יותר, לאור העובדה שלתובעת היו עוד תאונות, לא רק לפני 2005, אלא גם אחרי 2005 ולפני 2008.

בנסיבות אלה, אני נעתרת לבקשה להבאת ראיות לסתור בדרך של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הפלסטיקה, אשר יתבקש ע"י ביהמ"ש לא רק להתייחס לנכות, אלא גם לשייך את הצלקות למלוא התאונות הרלבנטיות בהתייחס לגיל הצלקות.

6.         בשלב זה אני מטילה את שכר המומחה על התובעת כי היא תוקפת את הקביעה על פי דין.

באשר להוצאות, הם יהיו בסך של 4,000 ש"ח לפי תוצאות חוות דעת המומחה, בתום שלב  שאלות הבהרה וחקירה נגדית.